זוגיות בזמן מלחמה
זוגיות / / נובמבר 08, 2015
החיים במדינתנו מכניסים את כולנו בתקופות כאלו ואחרות למצב משברי שנכפה עלינו. בין אזעקות,טילים, צבעים אדומים, ממ"דים, חדשות חדשות חדשות.. השיגרה של כולנו מופרת אם נרצה בכך או לא. מציאות זו מכניסה לחיי היום יום חרדה, מתח, דריכות ודאגות רבות עמן אנו נאלצים להתמודד – ענייני פרנסה, ילדים בבית, בעל/ ילד בצבא, לעיתים צורך לצאת מביתנו וכו'. ומה עם הזוגיות שלנו? מלחמה כמו כל מצב משברי יכולה להשפיע על הזוגיות.
ההשפעה יכולה להיות בצורה חיובית של התגייסות הדדית, שיתוף פעולה, היאחזות בטוב הקיים, רצון וצורך בקרבה ומגע פיזי או השפעה שלילית עקב העלייה במתח הכללי, התנהגויות שליליות ותקשורת לקויה יכולות להקצין במצב זה. סף הרגישות של כולנו גם ככה בשיאו כך שכל דבר קטן נוסף יכול רק להקצין את המתח הקיים ממילא.
אתייחס לכמה מעוררי מתח בתקופה זו וכיצד נוכל להתמודד אתם בצורה יעילה:
שהייה ממושכת עם הילדים: בעת מלחמה על פי רב נשארים הילדים בבתים וכל פעולות השיגרה מתבטלות והם נשארו ללא מעש בבתיהם. אין צורך לפרט את הקושי שבדבר נוסף למתח והחרדה המתעוררת אצל הילדים ומשפיעה על התנהגותם. ביחס לזוגיות נכון לחלק את עול הטיפול בין ההורים. גם אם אחד מבני הזוג יוצא לעבודה חשוב שעם חזרתו, למרות הקושי/ עייפות, ייקח חלק פעיל בטיפול בילדים/ עזרה בבית.
תגובות רגשיות למצב: לכל אחד מאתנו תגובות רגשיות שונות למצב, ישנם כאלו שמתעוררים אצלם חרדות, פחדים, לעיתים בעקבות חוויות עבר שהמצב הנוכח מעורר. אלו יכולים להתבטא ברגישות יתר, קשיים בשינה/ אכילה, חוסר חשק. אחרים יכולים להגיב באדישות ואפתיה למצב. יש לתת מקום לכל תגובה ולא לבטל זה את רגשותיו של האחר. לכל אחד את הדרך שלו להתמודד עם המצב. יש להיות רגישים ובמצב של תגובות מתמשכות או מטרידות יש לשקול פנייה לעזרה מקצועית.
הבדלים בצורך במגע פיזי: במצבי לחץ ומשבר יש הבדלים גם בחשק המיני. ישנם אנשים שבזמנים כאלו יחושו התעוררות החשק המיני בעוד אחרים יגיבו בירידה בחשק. ניתן לבדוק אחד עם השני איזה סוג של מגע/ קרבה פיזית נעימה/ אפשרית עבורו בזמנים אלו. ניתן ליצור קרבה פיזית בדרכים שונות שאולי ייצרו רגיעה, שלווה ושחרור ולבנות לאט את הקרבה האינטימית מחדש.
זמן ממושך יחד: בשל המצב הבטחוני חלקנו נאלצים לעזוב את ביתנו למחוזות מוגנים יותר. התנתקות מהשיגרה והצורך לעבור למקום אחר – מסגרות מארחות שונות, שונה מ"יציאה לחופשה". רובנו לא רגילים לשהות שעות רבות כל כך יחד בתחושת מתח כ"בסיר לחץ", מנותקים ממקורות האיוורור הרגילים שלנו – מקום העבודה, חברים, בילויים וכו'. גם כשהמציאות כופה עלינו אינטנסיביות זו, ניתן ליצור לעצמנו פתחי מילוט קצרים להתרעננות ומילוי מצברים. צפייה בסרט, קריאת ספר, מקלחת ארוכה, שיחת טלפון עם חבר ועוד, יכולים לתת לכל אחד מאיתנו קצת מרחב בתוך הביחד.
חשיפה לתכנים אלימים: אם נרצה בכך ואם לאו אנו עסוקים בעת מלחמה בתכנים שיש בהם מתח, לחץ ואימה. תכנים אלימים שנאגרים בתוכנו ואנו חשים צורך לפרוק מתח זה ולפוגג תחושה זו מגופנו בדרכים שונות. לצערי חלקנו מבטאים זאת בפעולות שעלולות להזיק לנו (אכילת יתר, שתיית אלכוהול, עישון) או לסובבנו (תוקפנות, אלימות מילולית/ פיזית, ביקורתיות). מודעות לצורך בשיחרור וניתובו לאפיקים מועילים ולא פוגעניים יכול להקל עלינו ועל סביבתנו. ( תרגילי הרפייה שונים, אימון גופני, פעילות יזומה מועילה וכו')
גם אחרי שרוחות המלחמה ישכחו לוקח זמן לחזור לשגרה. ההשלכות הרגשיות יכולות להימשך ואצל חלקנו אף להחריף בתום תקופה זו כמעין פריקת מתחים לאחר שהלחץ החיצוני יחלוף. כיצד נוכל לדאוג לחוסן הזוגי בזמן זה? ניתן ורצוי לשמור על רגעים זוגיים, קביעת זמן קצר מדי יום למפגש אינטימי. לשיחה על תחושותינו, ביטויי הערכה, מגע פיזי וכל פעילות משותפת מקרבת. עד כמה שניתן להיות אחד עבור השני ברמות השונות – עזרה הדדית, תמיכה ושיתוף פעולה, דיאלוג פתוח על קשיים, צרכים ורצונות וקבלה הדדית.
בברכת זוגיות טובה,
ליהי הימן גלט,
מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת