זוגיות בתקופת חגים
מדור שאלות ותשובות / / נובמבר 08, 2015
שלום ליהי שמי עמוס, אני בן 39 נשוי פלוס 3. לאורך רב ימות השנה ביני ובין אישתי ישנה זוגיות טובה, שנינו עובדים, משתפים פעולה בגידול הילדים, מבלים ומנהלים משפחה למופת. באופן כמעט קבוע בתקופת החגים מתחילות להופיע מתיחויות, חוסר סבלנות וריבים גם הכי קטנים על עניינים שלא רבנו עליהם קודם. פסח קרב ובא ואני כבר דרוך לקראת הלחץ שיכנס לחיינו. ממה הדבר נובע וכיצד ניתן להימנע ממתיחות זו.
שלום עמוס, ראשית חשוב לי לציין לטובה את פנייתך בקשר לעניין זה, המצב אותו אתה מתאר הוא דוגמא שקיימת אצל כולנו, גם בזוגיות שאנו מגדירים כטובה בד"כ מופיעים מפעם לפעם קשיים ופנייה לייעוץ אינה חייבת שתתקיים רק במצבי משבר.
חגים הנם זמן בשנה בו יש לזוגות ולמשפחות הזדמנות לבלות זמן ממושך יותר יחד, הזדמנות זו יכולה להביא עמה התקרבות, שמחה אך בהחלט גם מתיחות, לחץ וקשיי התמודדות. תחושות אלו עלולות להופיע גם בקרב זוגות שאין בניהם קונפליקט קודם.
לא ציינת אם קיימים נושאים ספציפיים סביבם קיימת מתיחות אך החגים מביאים עמם נושאים שונים עמם יש להתמודד. לדוג': היכן נחגוג את החג?, המאמץ בהכנות וחלוקת התפקידים, מפגשים משפחתיים עם המשפחה המורחבת, הוצאות כספיות מרובות, ילדים בחופשה וכו'.
אתייחס לנושאים שהעליתי בקצרה. חג הפסח באופן ספציפי מצריך בבתים רבים הכנות נרחבות. גם אם ערב החג לא נחגג בביתם המאמץ הכרוך בהכנות שנעשה לעיתים במקביל לשגרה האינטנסיבית ממילא עלול להכניס לחץ נוסף למערכת. דיאלוג בין בני הזוג לגבי חלוקת המטלות, לקיחת עזרה מגורם חיצוני, שיתוף הילדים במטלות או כל פתרון יצירתי אחר יכול להקל בעניין זה.
הנושא הכספי הוא עוד גורם לחץ בתקופת החג, הניקיונות, ההכנות, הארוחה, המתנות, החופשה של הילדים כל אלו ועוד מהווים הוצאה כספית החורגת מההתנהלות הכספית השיגרתית של משפחה. אם קיימת רגישות לנושא, הוצאות החג יכולות להכניס מתח נוסף. ישנה אפשרות לקבוע מראש סכום כסף אותו נחסוך למטרה זו ולהחליט כמה כסף יוקדש לכל סעיף שכזה.
לגבי הדילמה היכן נחגוג את החג, זוגות רבים שאצלם מתעוררת מתיחות סביב שאלה זו מחליטים לקבוע מראש "תורנות חגים" – לדוג' שנה אחת אצל משפחת האישה ובשנה לאחר מכן אצל הבעל או ראש השנה אצל משפחת האישה ופסח אצל משפחת הבעל וכו' וכו' כל עוד בני הזוג יגיעו להסכמה בניהם יקל עליהם להתמודד מול לחצי משפחות המוצא. גמישות לרצונות ומצבים חריגים תמיד מקלה.
כאשר מגיעים לארוחת החג נפגשים עם בני המשפחה המורחבת לזמן ממושך. לעיתים עולים מתחים מהעבר, הבדלים במסורת, מנטאליות שקיימים תמיד אך מתעצמים בחג. יש לזכור כי זה ערב אחד שחולף, יש לנסות ולהנות מהחלקים הטובים – אנשים שנעים בחברתם, האוכל החגיגי וכו' ולנסות ולהתעלם מהערות לא נעימות ולקבל בהבנה לפחות לערב אחד את הצדדים הפחות משמחים של מפגש זה. זכרו ילדיכם צופים ולומדים ממכם סובלנות מה היא. ואם הזכרנו את הילדים, להם ישנה חופשה ארוכה, לא בהכרח מקבילה לחופשת ההורים, הצורך לבלות שעות רבות עמם מלבד ההוצאה הכספית הכרוכה בכך יכול להיות גורם מתח – היציאה מהשגרה, מריבות בין אחים, שעמום. גם במקרה זה תכנון מראש יכול להקל על ההתמודדות בהמשך – רישום לקייטנה בזמן החופשה, חופשה משפחתית, בילויים יומיים וכו'.
משך החג מוביל לשהות ממושכת יחד, אם בשגרה לכל אחד יש את עבודתו ועיסוקיו כעת נוצר חלל ממושך בו נמצאים יחד ללא "פתחי אוורור", לעיתים בני זוג זקוקים לרגעים האלו בהם הם לעצמם ויש להיות רגישים לכך ולאפשר זה לזו גם זמנים שאינם משותפים בהם ניתן להקל על העומס שיוצר החג.
בתשובתי ניסיתי להתייחס בצורה קונקרטית למספר קשיים ופתרונות אפשריים, יש לזכור שלא אחת מאחורי המריבות השגרתיות לכאורה של החגים יושבים נושאים עמוקים יותר שבבסיס הקשר הזוגי כגון: מאבקי כוח, חלוקת תפקידים, קשר עם משפחות המוצא וכן הלאה. אם ציינת קשר קרוב עם אשתך אני מזמינה אתכם לשבת יחד ולנסות לעשות בדיקה אמיתית ועמוקה לגבי גורמי המתח וברוח החג ניתן גם לאוורר את הזוגיות ולנסות לבדוק היכן יש חמץ שכדאי לבערו.
בברכת חג שמח,
ליהי הימן גלט
מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת