מריבות בין בני זוג
מדור שאלות ותשובות / / נובמבר 08, 2015
ליהי שלום, שמי ענת, אני באמצע שנות הארבעים, נשואה כבר 25 שנה ואם לארבעה ילדים. לאורך רב שנות נישואינו אני ובעלי רבים שוב ושוב, בדרך כלל על אותם נושאים. המריבות כוללות אמירות פוגעות, כעס רב, לעיתים עירוב של קרובים ולעיתים ברוגז שיכול להימשך גם ימים ארוכים. בדרך כלל בעלי הוא זה שמנסה להתפייס אך בשלב הזה אני כבר כל כך כעוסה על המתח הרב שנוצר שלוקח לי זמן ממושך לחזור לרגיעה ביחסים.
אינני מבינה איך אחרי כל כך הרבה שנות נישואים אנו חוזרים שוב ושוב לאותם מקומות וכל מריבה גוררת אותנו לריחוק רב ביננו. אך ניתן לריב ולהישאר בשלום?
שלום ענת, בשאלתך את מעלה סוגיה שמעסיקה כמעט כל אדם הנמצא בזוגיות בפרט ובקשר בכלל והנושא הוא מריבות. אנו נוהגים לתפוס חוסר הסכמה או מריבה כמצב מאיים על ביטחוננו בקשר. מריבות מביאות לידי ביטוי את התסכול והחשש מכך שעמדתנו לא תשמע, תילקח בחשבון ותתקבל. ולמעשה נאלץ לוותר על צרכינו, רצונותינו, היקר או החשוב לנו. חשוב לדעת שאי הסכמות ומריבות הינן חלק טבעי בכל מערכת יחסים ובעיקרה במערכת יחסים זוגית. זוהי עוד דרך לבטא את דעתנו, צרכנו ורצוננו, לא תמיד בצורה יעילה במיוחד.
בזוגיות נפגשים שני אנשים שהגיעו מרקע שונה, עם דעות, ציפיות וצרכים שונים. שוני זה מוביל על פי רב בשלב זה או אחר למצב של אי הסכמה ומריבה.
כפי שציינתי מריבה היא עוד דרך ליצירת אינטראקציה, עצם הרצון ליצירת קשר גם בדרך של מריבה מוכיח כי עדיין חשובה לנו עמדתו/ התנהגותו של בן זוגנו, משמע עדיין אכפת לנו.
מריבה מאפשרת לנו לשים דגש על הדברים שמפריעים לנו ולהעלות מעל לפני השטח מחלוקות, אי הסכמות, תסכולים, אכזבות, כעסים ומאבקי כוחות ובכך חשיבותה.
בשאלתך ציינת כי המריבות בינכם כוללות התנהגויות פוגעניות, גם מריבה צריך לדעת כיצד לנהל כדי שתשמור על הגבולות שיגנו עלינו. מריבה טוב לה שתתנהל בצורה ששומרת על כבודם של שני הצדדים ללא העלבות, השפלות, שימוש בחולשות האחר רגישויותיו, כישלונותיו ואכזבותיו.
ציינת כי במריבות שלכם אתם מערבים לא אחת קרובים, חשוב להקפיד כי המריבה תישאר בין בני הזוג בלבד ללא עירוב של "שותפים" כגון ילדים, חברים או בני משפחה אלו עלולים להוסיף עוד שמן למדורה ולהלהיט את המצב שלא לצורך.
ציינת כי המריבות בינכם מסתיימות לעיתים ברוגז עד שבעלך מנסה לפייסך אבל גם אז נותר טעם מר בינכם זמן ממושך. יש לנסות עד כמה שניתן לא לסיים את המריבה בניתוק, יש עדיפות להמשך המריבה עד הגעה לפתרון כלשהו כדי לשמור על התקשורת. ניתוק יכול עם הזמן להימשך תקופות ארוכות שמקשות עוד יותר את החזרה לקשר. ציינת כי בעלך הוא "המפייס" ואת היא זו ש"מלאת כעס", לעיתים אנו נכנסים בקשר לתפקידים קבועים ששומרים את המצב כפי שהוא גם אם הוא אינו נוח לנו. במריבה נוכחים שניים את ובן זוגך, גם לך ישנה האפשרות לסוג ולומר לעצמך שנתק ארוך אינו מועיל לך ולזוגיות בה את נמצאת ואולי גם את יכולה לקחת חלק אקטיבי בהבאה לסיומה.
אם מלווה לכך תחושה של הפסד מבחינתך תוכלי לנסות להזכיר לעצמך את מכלול החלקים של הקשר שכוללים לבטח גם רגעים יפים, נעימים ומשריי ביטחון. אין חשיבות לחיפוש הצדק וגם אם את בטוחה כי האמת נמצאת בצד שלך היי סמוכה ובטוחה כי בעלך חושב את אותו הדבר לגביו. ישנה ה"אמת שלך" וה"אמת שלו" אך לשם פתרון המריבה יהיה עליכם למצוא אמת שלישית משותפת שתהה מקובלת על שניכם גם אם לעיתים היא נוטה לצד שלך ולעיתים לצד שלו. כאן ישנה חשיבות לברירת המריבות, להחליט על מה "שווה" לריב ובאיזה מקרים ניתן גם לא. חשיבות נוספת ישנה למועד המריבה, גם אם יש נושא "בוער" יש לשקול מתי יהיה זמן נכון להעלות אותו. כשבן הזוג רגוע, ערני ופנוי לשיחה.
ציינת כי נושאי המריבות חוזרים על עצמם, במרבית המקרים הנושא נושק לנקודה רגישה בעברנו וכל פעם שבן הזוג לוחץ באותו מקום הדבר מעורר ומפריע. בלא מעט מהמקרים נתקשה לראות את הקשר ולנטרל את השפעתו השלילית עלינו. לעיתים מטפל מקצועי יכול לסייע בהבנת הסיבה הראשונית למריבה.
קיום שיחות זוגיות בתדירות גבוהה בהן כל אחד מבטא בצורה כנה וגלויה את צרכיו, קשייו ורצונותיו ומסביר למה היה זקוק מהאחר ללא ביקורת או שפיטה יכולות לצמצם את תכיפות ועוצמת המריבות. בהצלחה!
ליהי הימן גלט
מטפלת אישית, זוגית ומשפחתית מוסמכת