זוגיות מעורבת, בין דתיים וחילוניים
זוגיות / / נובמבר 05, 2015
זוגיות היא עניין מורכב כפי שכולנו יודעים והיא הולכת ונעשית מורכבת עוד יותר לאורך השנים. אם בעבר קשרי נישואין התקיימו בין אנשים מאותה קהילה, בשידוך עם כללים מאד ברורים של מי יכול להתאים למי, עם השנים והשינויים הן החברתיים והן הטכנולוגיים אפשרויות הבחירה רבות ומגוונות יותר. מתוך שכך אנו חשופים לאנשים שונים שיכולים להיות שונים מאיתנו במובנים רבים. החל מאופיים, תרבותם, סביבת חייהם ואורחי החיים. כל התחברות עם אדם שונה מאיתנו יכולה ליצור אתגר/קושי, תלוי בדרך תפיסתנו ויכולה להעשיר ולפתח.
לאהבה וקשר פנים רבות ולעיתים מפגש שכזה יכול להתקיים גם בין שני אנשים השונים בתפיסת עולמם הדתית. לקשר זוגי בין אדם חילוני לאדם דתי מורכבות משל עצמו וקיים הבדל בין אם השוני היה ידוע טרם הנישואים או שבמהלך תקופת הקשר חל שינוי בתפיסת עולמו של אחד מבני הזוג. (זוג דתי שאחד מהם חזר בשאלה או חילונים שהאחד חזר בתשובה).
זוג שמתחיל קשר בידיעה כי אחד מבני הזוג דתי והשני חילוני זהו "חוזה" הנישואים ההתחלתי. ככל שהדבר מורכב, הוא ידוע מראש. כאשר חל שינוי במהלך שנות הנישואים, הדבר עלול להתפרש כסוג של בגידה באמון. אדם נכנס לקשר בידיעה (חלקית), מה תפיסת עולמו הדתית של העומד מולו ובשלב מסוים הדבר משתנה. יש בכך מאין הפרה של "החוזה" הראשוני. לכן במצב זה נוסף למורכבות הקשר, עלול להתווסף אלמנט של פגיעה/ בגידה. ניתן מנגד לומר שאצל זוגות באמצע הדרך ישנו קשר קודם ומחויבויות שמצטרפות אליו וניסיון התמודדות או אי התמודדות עם משברים בעבר שיכולים להקל או להקשות, תלוי בנסיבות את ההתמודדות עם אתגר זה.
.
נניח לעניין זה לרגע ובוא נבחן את מורכבות הסיטואציה הזוגית הזו כפי שהיא.
הפערים בין בני זוג מעורבים הינם במישור העקרוני של תפיסת עולמם הדתי אך הקושי העיקרי הינו בפער המעשי בשגרת החיים וההתנהלות היום יומית כזוג ומשפחה והנגיעה של פער זה כמעט בכל מישור בחיינו כזוג.
נושאים כגון: מקום המגורים – בחברה דתית או חילונית, מעגל החברים –מאמינים או חילוניים, אוכל –שמירת כשרות ומה שמתחייב מכך, אינטימיות – נושא של טהרת המשפחה, חינוך הילדים – באלו מסגרות חינוכיות ילמדו, מה המסרים שיקבלו, מה השפעת לפער זה על עולמם הרגשי, דרכי בילוי, התייחסות לשבת – לשבת מקום משמעותי הן בעולמו של האדם הדתי והן בעולמו של האדם החילוני ודרך ההתייחסות אליה שונה מאד. ועוד ועוד אלו רק דוגמאות לנושאים עליהם יש לתת את הדעת כאשר נמצאים בקשר מסוג זה.
השפעת פער זה על אורח החיים של שני בני הזוג מחייבת אותם לא רק לקבל את אמונתו או אי אמונתו של האחר אלא בפועל לשנות ולהתאים עצמם זה לזו על מנת לאפשר דו קיום זה.
לא אכנס כאן לדיון הערכי של מי מהצדדים צריך להשתנות עבור האחר כיוון שאני מביטה על זוג כזה ככל זוג שיש בו שוני מהותי והרי בכל זוג יש שוני מהותי מסוג כזה או אחר שמחייב התכוננות והתאמה לדוג': שוני תרבותי, הבדלים בדעות פוליטיות, פערים במזג וטמפרמנט וכו'.
לאור הסתכלות זו ניתן לומר כי כל קשר זוגי מחייב גמישות, סובלנות, התחשבות ברצונות וצרכי האחר וכמובן שיח פתוח על השפעות השוני הקיים ביננו על רגשותינו ואורח חיינו.
אך אם נתייחס באופן ספציפי לאלמנט הדת, יש צורך להבנות "חוזה" מחודש בו ניתן יהיה לדון על אותם מוקדים שבהם יש צורך לעשות שינוי כזה או אחר. הסכם זוגי שכזה ייטב לו אם יעשה תוך דיאלוג ולא מתוך כפייה על מנת לאפשר לזוג לשמר את אבני הייסוד של הקשר הייחודי שלהם. בהליך יצירת "חוזה" זה ניתן להיעזר בזוגות אחרים שעברו תהליך דומה, מטפל זוגי שיסייע למצוא את עמק השווה, איש דת שמניסיונו יספק מידע על הפן הדתי.
ניתן לראות בנישואים מעורבים הזדמנות לאתגר וצמיחה זוגית. זו הזדמנות עבור הזוג ללמידה הדדית שיכולה להיות לא פשוטה בשל המאבקים היום יומיים שהדבר עלול לעורר אך יחד עם זאת הדבר יכול לחייב את בני הזוג ללמוד ראשית על עצמם ולאחר מכן על בן זוגם. מה הגבולות של כל אחד, מה מאד עקרוני עבורנו והיכן אנו מוכנים להתגמש עבור האחר. למידה זו תהייה כלי טוב שיוכל לשמש אותנו בחילוקי דעות ביתר הנושאים בתוך הקשר, כיוון שכל מקום בו הרחבנו את יכולות ההתכווננות שלנו לבן זוגנו הוא מקום שפיתחנו ביכולות של עצמנו.
אם לא נתמקד בניסיון לשנות את בן זוגנו אלא נשקיע את מאמצי הקשר בניסיון להתקרב אליו, יוכל להיווצר מספיק מרחב לשנינו.
בברכת זוגיות טובה,
ליהי הימן גלט
מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת